<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך יהודה בן שמוע</h1>
<h2>דף עה:</h2>
מיהו רבי מאיר י"ל דאית ליה דרבי נחמיה, דעד כאן לא קאמר רבי [מאיר] הכא דכלי זכוכית שניקב אלא מפני שכשניקב טהור, דבהכי עסקינן שניקב בכדי טהרה, הילכך כשהטיף לתוכו [אבר] לסותמו הרי הוא עכשיו כלי. ומי עשאו כלי וגרם לו כל טומאה, על כרחך אותה סתימה, הילכך הכל הולך אחר אותו מין. אבל בטבעת ועול וכן כולם שאי אפשר שלא יבוא החותם באחרונה לקובעו באותו היקף העשוי לו, וכן הסמלונים [באחרונה] נקבעין בעול, וכן השליבות מחברות המעמידין, ובאים בארץ לבסוף. וכן העמוד של קולב נעשה תחילה ואחר כך המסמרות נטועין בהן, וכן העושה [מאזנים] השלשלאות באות באחרונה. נמצא הן הן גמר מלאכה ותיקון הכלי. הילכך י"ל דרבי מאיר בההיא כרבי נחמיה סבירא ליה. ואם תמצי לומר דכל מקום הולך אחר המעמיד כל שכן דכרבנן סבירא ליה אבל רבנן לא סבירא להו כותיה.
ואע"ג דחשבינן לנקב המעמיד את מה שבתוכו כשסתום כגוף הכלי. כדגרסינן בפרק חבית שנשברה [שבת קמ"ו ע"א] ת"ר אין נוקבין נקב חדש לכתחילה. ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחילה. ואמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום העשוי לשמור אבל במקום העשוי לחזק אסור. ומפרש רבה למטה מן היין נמי זהו לשמור. והיכי דמי לחזק כגון שניקבה למטה מן השמרים. ואמר ליה אביי תניא דמסייעא לך, בית שפרץ פצימין וסתמו הויא סתימה לכל מילי כאילו לא היה כאן פתח. אבל לא פריץ פצימין הוי כאילו פתוח. הכא נמי גבי נקב, כל נקב שהיה למעלה מן השמרים (אם) [מותר] לנקוב באותה סתימה, כיון דאין כובד היין עליו פעמים שמטה החבית על צדה. אבל כשהנקב מלמטה אותו נקב שנסתם מפני קבע נסתם. ואע"פ שאותה סתימה כשבא לפותחה כגוף כלי היא, תהא כגוף הכלי, מכל מקום אין מטילין כל הכלי אחר מין של אותה סתימה.
חמץ שבסידקי העריבה [פסחים מ"ה ע"א] וכן ההיא כלפי שלהי פרק רבי ישמעאל דמסכת עבודה זרה [ס' ע"א], חבית שניקבה בין מפיה בין משוליה בין מצידיה, ונגע טבול יום אפילו במקצתה טמאה, רבי יהודה אומר מפיה ומשוליה טמאה, מצידה טהורה מכאן ומכאן [אמר רב פפא גוי אדנא וישראל אכיבא אסיר מ"ט כי קאתי מכח גוי קאתי וכו']. בהעור והרוטב [חולין קי"ט ע"ב] על כל זרע זרוע אשר יזרע עד בשדרה ומשום שומר. בשלמא עיליתא צריכין לתתייתא תתייתא מי צריכין לעלייתא, בחד דרא. במאני דקוניא [ע"ז ע"ה ע"ב] פליגי רב אחא ורבינא לענין לקוחין מן הגוי אם צריכין טבילה, חד אמר כתחילתו שהוא חרס ואין צריך טבילה וחד אמר כסופו דהוא מתכת והוא עיקר וצריך. והילכתא כסופו, דהיינו לחומרא. ואינו יודע אם מפני כיון שכולו מחופה בקוניא, מעמיד כזה חשוב (בדברי) [לדברי] הכל.
